עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
או שלפי שיבולים ידקרוך ותמתק דקירתם
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
עם הספר
•  אדם מחפש משמעות
•  אהבתה של גברת רוטשילד
•  אומנות ההקשבה לפעימות
•  אות מאבשלום
•  אישה בורחת מבשורה
•  אלף שמשות זוהרות
•  אם יש גן עדן
•  אמא ומשמעות החיים
•  אמא, תחייכי
•  ארבעה בתים וגעגוע
•  אשת הסנדלר
•  בדידותו של קורא המחשבות
•  בעיית שפינוזה
•  בתו של שומר הזיכרון
•  גוף שני יחיד
•  גיא אוני
•  גן המכתבים
•  געגועיי לקיסינג'ר
•  האוהל האדום
•  האידיוט המושלם
•  האפיפיורית יוהנה
•  ההסטוריה הקצרה של כמעט הכל
•  ההסטוריה של המחר
•  ההסכם
•  הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם
•  החיים הסודיים של הדבורים
•  הכל משנה
•  המהגרת
•  המורה
•  המפץ הגדול
•  המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה
•  המתיקות שבשכחה
•  הנסיך הקטן
•  הנערה במרפסת ממול
•  הנערה מהדואר
•  התפסן בשדה השיפון
•  זהירות, שביר
•  זכרונותיה של גיישה
•  חוות העלמות
•  חוקי הבית
•  חרפה
•  טווס בחדר מדרגות
•  טירת הזכוכית
•  יונה ונער
•  כולנו בני חלוף
•  כשניטשה בכה
•  לבד בברלין
•  מאה חורפים
•  מלך החומוס ומלכת האמבטיה
•  מלכים ג'
•  מלכת היופי של ירושלים
•  מר ורטיגו
•  משאלה אחת ימינה
•  משחקו של המלאך
•  נפש הומיה
•  סיביל
•  סידהרתא
•  עם הארץ
•  פרש הברונזה
•  צופן דה וינצ'י
•  צלה של הרוח
•  קיצור תולדות האנושות
•  קיצור תולדות הזמן
•  קציצות
•  רודף העפיפונים
•  רומן רוסי
•  שבועת רחל
•  שומרת אחותי
•  שתיים דובים
•  תש
•  אנושי, אנושי מדי
•  בחזרה מטואיצ'י
שהחיינו
04/01/2018 21:27
א'.ב'
עמדנו שם בכפור הירושלמי אל מול השקיעה שהציתה את העולם בכתום בוער שהרגשתי שמחמם אותי מבפנים.
מאז שהעמקתי בחקר השמיים, אני מוצאת את עצמי מאבדת עניין באדמה ובמהלכיה. שזו תפנית מעניינת בעלילה שצעדה במשך זמן רב על שביל הרמוני כשבצידיו סודות האנושות למול סודות ההיות. האמנתי שזהו נוף אחיד בפנים שונות. אבל הסלידה הברוטלית הזאת מכל סממן אנושי או בר חלוף מערבלת את כל הקלפים לסדר חדש שאני עדיין לא מצליחה להבין.

מיד לאחר הספירה לאחור ופתיחת השמפניה, החלו טיפות לעטר את הזגוגית. יצאנו החוצה לרקוד ולאהוב את הגשם, כשבהבלחות זיכרון מבין התודעה המסוככת אלכוהול אני זוכרת את עצמי צועקת 'תודה לשמיים' ונושאת נאום שיכבד כל היפי משוטט ברגליים יחפות. 'זה היה יפה' אמר לי החובל השיכור. 'תדעי, בים אפשר לראות את כל הכוכבים', ולכבודו הרמתי עוד כוסית לחיים.  
0 תגובות
על ההבדל בין מוזיקה עברית למוזיקה ישראלית
21/12/2017 18:26
א'.ב'
המילה היא שיר, העברית היא מנגינה. אולי נכון היה להפריד בין שפת קודש לחול, הן הפכה לשוננו לחופן גרגירים שנשמט מבין האצבעות.
כשנשאלתי להשפעותיי המוזיקליות, השבתי "מוזיקה עברית".
"ישראלית?"
-"עברית". התעקשתי.

כי המוזיקה הישראלית היא
הקיבוץ והמגדל, שאון הכבישים, המלחמות והשלום, העליות והירידות. היא תל אביב וירושלים היא כור ההיתוך והעדות, היא הקשיים והנפלאות. מוזיקה ישראלית מתנגנת ברעש שמכסה על שתיקה. שמחה מאולצת שכבר הפכה לאמת.


והמוזיקה העברית,
היא אותה נעימה המתלווה בשקט רועם. היא שזורה בנופי הארץ הבתולית מול מרחבים פורחים ושוממים ביופי תמים וחי, כל כך חי.

ומדוע, אם כן, אני עומדת על העברית?
ובכן, היא מציעה לי מפלט מהמוזיקה הישראלית היומית והסואנת. מבוקר ולילה מהחדשות ומהישנות. כי כשאני רוצה להסיר מעליי את האוזניות ולברוח רחוק רחוק אל מחוזות מוזיקליים שבהם האוויר קריר יותר, והחורף אמיתי, והאקורדים קצת פחות צורמים, אז אני מזמזמת לי מנגינות שאולי נשכחו אבל עדיין נוכחות כאן, בכל פיסת אדמה. 
2 תגובות
עדיין לא
17/12/2017 23:24
א'.ב'
הרוח מנשב שירו
ואינך שומעת
כלואה באפלת הדממה
מרחיקה לכת אל האינסוף
היכן הוא ומי בכלל הניחו שם?

דמעות של אבק חונקות את הגרון
אשריי האיש הפוסע אל הגרדום
קריסה איטית ויפהפייה
טרגדיה מושלמת
כה נדירה.

אהיה לך לחוף 
כשגלייך מתנפצים
אהיה למאור, כשנרות הליל כבים
לאדמה רכה
כשמענפייך יינשרו העלים.

הכניסיני לארצך  והשאירי עקבותיי בחול
כשמבין מטעי הכאב אקטוף לי אשכול

ואם לא עוד ומגעי כבר בלתי נסבל
אם כך אהובה אסור מדרכי ואחדל.


0 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »